הפרסומת הזאת לא תשאיר שום עין יבשה. מהו אושר אמיתי? 162

פרסומת שלא תשאיר שום עין יבשה

לא, זה לא כסף ולא, זה לא נכסים. כדאי לכם להפסיק לנחש כי התשובה נמצאת ממש פה למטה.

אין ספק שקבוצת thai good stories יודעת להכין פרסומות.
זאת פרסומת מהסוג שאתם מרגישים חלק ממנה, פרסומת מהסוג שלוקחת את כל מה שאתם חושבים שנכון – ומציגה לכם אמת טהורה בפנים, את מה שבאמת נכון.
היא נוגעת ומדברת אל כל אחד ואחת מאיתנו ברמות הכי עמוקות שיש ואת כל זה היא עושה ב-3 דקות בלבד.

צפו בסרטון:



אושר אמיתי הוא נתינה.
הנתינה היא לחלוק, לשתף ולעזור. לקחת חלק ממה שיש לכם ולהעניק אותו לאחר, למי שזקוק לו יותר.
אם זה זמן שאותו אתם מקדישים או כסף שאותו אתם נותנים, הנתינה באה לידי ביטוי בהכל.

"אז איך בעצם לתת ממה שיש לי יעשה אותי מאושר?" אתם בטח שואלים.

המרדף היום יומי אחר נכסים, כסף וממון הוא אשליה אחת גדולה, אשליה שנוצרה כדי לגרום לכם לעבוד יותר קשה במקום העבודה שאתם כל כך לא אוהבים (אבל משלם טוב) כדי לממן דברים שאתם בכלל לא צריכים – אשליה שנועדה כדי למכור לכם יותר.

הנתינה מוציאה אתכם ממעגל העבדות, היא משחררת אתכם מהמרדף תאב הבצע והאנוכי של ה"אני" ומכניסה אתכם למעגל ה"אנחנו": מעגל שמורכב מאנשים שרוצים שיהיה טוב. במעגל אין "אני", יש "אנחנו", אין "בשבילי", יש "בשבילנו". במעגל הזה כולם שווים, במעגל הזה כולם תורמים. שם נמצא האושר האמיתי.
כולם שווים ולכולם מגיע הכל – ללא גבולות ותנאים, לכן כשלמישהו יש מה לתת, הוא נותן.
החיוך על פניי חסר הבית אחרי שנתתם לו מעט כסף לקנות לעצמו בקבוק צונן ביום חם, האושר של האישה המבוגרת שקיבלה מכם עזרה לעבור את הכביש והשמחה של אח שלכם הקטן אחריי טיפ קטן מכם בשיעורים במתמטיקה – האושר שאתם הענקתם לאחרים חוזר אליכם כפליים.

בני האדם הם יצורים חברתיים מטבעם, לכן כשאתם מעניקים טוב לחברה, הגוף שלכם מזכה אתכם בפרס בחזרה, ולא סתם פרס, אלא המתנה הכי טובה שיש. לרגע קטן אתם תרגישו את התחושה המדהימה ביותר שהגוף יכול לחוש – אופוריה.

אופוריה היא הרגשה קיצונית של התרוממות רוח, המלווה באופטימיות, בתחושת רווחה נפשית ובפעילות מוגברת. אופוריה כוללת תחושות אושרהנאה, התרגשות והתלהבות גבוהות מאוד. – ויקיפדיה


מעגל העבדות מלמד אותנו שכסף זה אושר. קנו, השיגו, העיקר שיהיה לכם כמה שיותר.
זכרו! עושר הוא כלי בלבד כדי להיות מאושר, כלי אחד מתוך רבים שקיבל הרבה יותר מיד קרדיט לעומת התוצאות בפועל. עשירים בעולם לא חסר, אבל מאושרים כן.
באחד ההרצאות של טוני רובינס, מטובי הקואצ'רים בעולם, הוא מדבר בין היתר על כמות האנשים העשירים שהוא מכיר ונמצא בקשרים מאוד חזקים איתם ועל איך שלמרות כל הכסף והממון שלהם הם מרגישים הרוסים וריקניים בנפש ומוכנים לתת את כל הכסף שבבעלותם רק כדי להיות מאושרים באמת.

טוני רובינס אצלינו באתר – הקליקו כאן לצפייה!

3 דקות של תובנות

בפרסומת ניתן לראות את השחקן הראשי, אדם ממעמד הביניים, שבכל יום ויום מקיים את אותה שגרת החיים: בוקר -> עבודה -> ארוחה -> לישון.
על פניו זה נשמע נורא, אותו הדבר כל יום, באותו מקום ובאותם שעות. מי רוצה דבר כזה?
היופי פה הוא לא ה"על פניו" – היופי פה הוא בכניסה לעומק הדברים. לא משנה איפה הוא נמצא או מה הוא עושה – הוא יודע לנווט את המקום והזמן לאושר ונתינה.

כשהבוקר נפתח, בדרכו לעבודה הדבר הראשון שהוא עושה זה לתת מעצמו לעולם. הוא מנצל את דליפת המים מהבניין מעליו ובעזרתה משקה את העציץ שנמצא לידו.
פעולה כל כך קטנה. הרי מה בסך הכל הוא עשה? הזיז עציץ חצי מטר ימינה? כן, אבל זה ה"על פניו" של הדברים.
בעומק הדברים ניתן לראות שהוא ניתב בעיה לפתרון. הוא לקח את בעיית נזילת המים וניתב אותה לפתרון מים לעציץ.
הוא העניק בצעד הזה עזרה לדומם, לחפץ שלא יכול לעזור לעצמו אבל ישמח לקבל את העזרה הזאת, את טיפת המים כדי להמשיך לצמוח.

לאחר מכן הוא עוזר לבעלת דוכן האוכל להרים את העגלה שלה. למרות שזה כבד לו, למרות שהוא לא חייב ולא מקבל על זה שום תשלום ממנה, הוא עדיין הולך ועוזר לה כל בוקר מחדש – ללא תנאים.

אחריי זה הוא נותן מעצמו לכלב, למרות הכמות הקצובה של הארוחה שלו הוא חולק את העוף היחד שיש לו עם הכלב.


אחר כך הוא נותן מעצמו לעניים, לא בורר בכמות הכסף שיש לו וגם אם נשאר לו כמה שטרות בודדים בארנק עדיין נותן להם חלק מזה.

ולבסוף, לאחר יום העבודה הוא קונה בדרך אשכול בננות שאותו הוא תולה לשכנה המבוגרת שגרה לידו (בגלל הגיל ככל הנראה היכולת שלה לצאת החוצה ולקנות לעצמה היא נמוכה).

הוא תמיד מוכן להקריב מעצמו – הוא יבחר בשטר היותר גדול לתת, הוא יעמוד במקום לשבת, הוא יאכל קצת פחות – כי הוא יודע שאחרים זקוקים למה שיש לו יותר ממנו – ואם יש, אז לתת!
את כל הטוב הזה הוא עושה "על הדרך", יום אחר יום, פה עוד קצת, שם עוד קצת ולבסוף יוצר ארנסל (מאגר) של מעשים טובים ממנו אל העולם.  מעשים שלא דרשו יותר מידי זמן או כסף אבל העניקו טוב אין סופי לו ולסובבים אותו.

למרות שכל הסובבים שלו מבקרים אותו על ההתנהגות הזאת ושופטים אותו – הוא יודע שהוא צודק ופועל בדרך הנכונה ולכן הוא ממשיך.

ההבדלים בינו לבין מי ששופט אותו זה בדיוק ההבדל בין אנשים במעגל העבדות לאנשים במעגל ה"אנחנו".

את הנתינה שלו הוא מעניק לכולם, יצורים חיים ודוממים כאחד – הוא לא בורר למי לתת – הוא מעניק אהבה ללא תנאים וגבולות.


הוא מקבל על זה את הפרס הכי גדול בעולם – רגשות ותחושות.
הוא עד לאושר שלו ושל אחרים, הוא מגיע להבנה עמוקה יותר על החיים ומשמעותם והוא מרגיש את האהבה האין סופית שמעניקים לו חזרה.

תנו כי יש לכם, וקבלו בחזרה מה שכסף לא יוכל לקנות לעולם – אושר אמיתי.

Send this to a friend