מילים מהנפש: גופי של עניין // ד.א (שם בדוי)

24 ביולי 2017

פסיכולוגיה פשוטה הוקמה כדי לגרום לכם להיות מאושרים! אנו עושים הכל ונמשיך לעשות הכל כדי לגעת בכל נפש נפש של הקוראים שלנו- להיות פה בשבילכם, לעזור לכם ולהעניק לכם את הידע ואת הכלים להיות מאושרים באמת.

פייסבוק
טוויטר
Google+
וואטסאפ
אימייל

אין כמו ללמוד מניסיונו של אדם אחר. לשמוע סיפור של אדם שחיי, חווה ומתמודד עם המחלה באופן יום יומי ולשמוע את הדרכים שלו לחיות חיים מלאים, שלמים ומאושרים על אף כל הקשיים שלו- זה זהב.

ד.א (שם בדוי) כאן כדי לספר לכם את הסיפור שלו. נוגע ומרשים- שיר מהלב שמתבטא בחרוזים:

גופי של עניין // ד.א (שם בדוי)

את חושבת במונחים שהלוואי ויכולתי,
שמלווים בשקט נפשי.
את עושה תכניות שמתאימות לי אולי,
אך לא במצבי הנפשי.

תפקחי את העיניים, כי הכל כה אמיתי,
תעזרי אותי לשמח, תעודדי.
זה כואב, זה מכביד, זה לא קל, זה כבד,
כלל וכלל לא בחרתי להיות כה בודד.
תפקחי את העיניים, כי הכל כה אמיתי
תפתחי את ליבך תפתחי,
בחרתי להיות ולהמשיך כך לחיות, בבקשה רק אל תברחי.

"אל תוותר לעצמך!" את אומרת,
מן הסתם לא תדעי מה זה "סרט".
אך לו רק היית שם ולו לשנייה, לבטח היית כבר נגמרת .
כי גם שנייה אחת לפעמים מספיקה,
מספיקה כדי להרגיש את העצבות.
בכדי להנמיך את הקול לשקט,
דרושה שנייה של אי בהירות.
שנייה אחת לעבור את הגשר,
מאומץ- לחוסר כשירות.

מנסה להסתיר מהעולם שבחוץ, את מה שאני בי חווה.
מנסה לבלוע ולא לגלות,
איך מתפוגג העתיד בהווה.
פתאום מבפנים ללא שום הודעה, ללא תזכורת או קצה חוט,
ללא התראה גם לא של שניות,
זה מתפרץ וזורם ברכות.

איזה דיכאון הוא הדיכאון של היום ולמה תוקף הוא אותי?
מה הסיפור ולאן זה מוביל?
מה שבטוח, לא יוביל למותי!

לקחתי כדורים גם הבוקר,
כמו מאז ומעולם כמו תמיד.
אז למה זה בא אותי לבקר,
וככה אותי להפחיד?
עוד יום כזה ואבדתי,
זה עולה מבפנים וגואה.
מלווה בדמעות של ריקנות תהומית,
ומשאירני אבוד ותוהה.

מחובר לשקט ולחוסר תקשורת, בורח מחיבור אנושי.
גם כשאוהב אותך, מרגיש כמו זר, הכל קשה במובן הרגשי.
לא מסוגל לפתוח הכל,
לא יכול עד הסוף לשתף.
כי תמיד יישאר בינינו מכשול,
שיעיב בכאב מכשף.

מי אני? ולמה? חצי בן אדם, שנלחם להסתתר מהעולם.
לא לגלות את זהותו,
להשתמש בחזותו,
בכדי לברוח תדיר מכולם.

במרדף אחרי החיים הבריאים, לא שוכח מי נגד מי.
יש מקום לתקווה ואהבה, בייחוד ביני לבין עצמי.
אני נלחם להישאר בשפיות וחדות ולנהוג כבריא בין שווים.
לתת דעתי גם לגופי של עניין,
כי גם ספורט מוסיף לחיים.

תמיד להשכיל, להישאר המוביל,
לא לאפשר לדיכאון שיכבוש.
בעיניים פקוחות, במציאות להביט,
ולעולם לא להוריד את הראש.

מדהים ! מי אתה ד.א?

ד.א, בן 52, נשוי + שלוש, קיבוצניק, בעל 100% נכות נפשית הסובל מ-מאניה דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית).

"זו מחלה שמצד אחד מעלה את הבן אדם לנקודות של אופוריה והרגשה שהוא כל יכול ומצד שני מפילה אותו לתהומות. דיכאון עמוק והרגשה של חוסר אונים, עצבות ומחשבות אובדניות."

מטופל בכדורים ובמעקב פסיכיאטרי.

"הכדורים שאני לוקח גורמים לאיזון בגוף שלי. מונעים פיקים חדים של אופוריה ודיכאון. מצב מאוזן שמלווה בתופעות לוואי, אבל זה שווה את זה כי העיקר שאני בחיים."

נלחם כל יום מחדש במחלה הארורה- עייפות מתמדת, חוסר שקט, דיכאון והפרעות בריכוז שמשפיעים על כל תחומי החיים. יצא ממעגל העבודה בגלל הרקע הבעייתי וחוסר היכולת לתפקד באופן תקין ולאורך זמן.

ד.א עובד יום יום עם עצמו ומוצא דרכים שעוזרות לו לקיים אורח חיים תקין ובריא, דרכים להיות מאושר.

"הספורט משחרר אותי. אני מבצע המון הליכות ארוכות ומכשירים בחדר הכושר. זה גורם לי להרגיש יותר טוב מבחינה גופנית ומשם מקרין גם על ההרגשה הפנימית שלי- עושה לי פלאים!"

בפשטות נמצא האושר- הדברים הקטנים משפיעים עלינו בצורה הגדולה ביותר.

"בשבילי לקום בבוקר ולחייך לעצמי בראי זה אושר. משם רק ניתן לגדול. אני נאחז בילדים שלי, נאחז בחיים."

ד.א, אתה מדהים! מי ייתן ותמשיך להעניק השראה בסיפור חייך המרתק.

צוות פסיכולוגיה פשוטה מודה לך ומאחלת לך אושר, בריאות ואריכות ימים- אנחנו איתך!

הכתבה הבאה ממש פה מתחת.
לחצו כאן!



מה דעתך?