לברוח מעצמי// רומן בריקר 110

כל ניסיון לברוח מעצמי הוא חסר משמעות ומיועד לכישלון.
האם כלב שרודף אחרי זנבו ישיג אותו מתישהו? גם אם כן, התוצאה היחידה שתצא מזה היא שהוא יכאיב לעצמו.
כך גם הנסיונות שלנו לברוח מכל מה שמתסכל אותנו, כל מה שנמאס לנו.
אך היכן נמצאים התסכולים וכל אותם הדברים המאוסים?
האם הסיבה להם היא עבודה שאנו לא אוהבים? אז אנחנו יכולים להחליף אותה.
אך האם יחד עם מקום העבודה תתחלף גם הגישה שלנו?
סביר להניח שלא.
וזה אומר שמהר מאד האופוריה תרד, ואנחנו נזהה את אותם הדפוסים שהתרידו אותנו במקום הקודם שלנו.
האם הסיבה לאומללות היא בן/בת זוג שלא מתאימים לנו?
אנחנו יכולים לנסות לברוח מהתסכולים על ידי פרידה. אך הם ישיגו אותנו מהר מאוד, כבר בזוגיות הבאה אנחנו שוב ניתקל בהם
כשאנחנו בורחים מעצמינו, אנחנו בו זמנית גם רודפים אחרי עצמינו. ובסופו של דבר אנחנו נשיג אותנו.
אז כל המאמץ של הבריחה היה לשווא.
אז אולי עדיף לפתור את הבעיות ברגע שהן מופיעות, ללמוד את השיעור שלהן, ולהמשיך הלאה אל עבר חוויות נעימות יותר בהליכה רגועה ונינוחה?


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Send this to a friend